דרור אטרי: "מכרזי הפסד תוצאה ישירה לקריסת חברות"

21 ביולי, 2010

בשנים האחרונות התברר כי לא רק החברות אשמות בניצול ופגיעה בזכויות עובדים אלה  הממשלה פרסמה מכרזים שלא חושב בהם תשלום שכר מינימום לעובדים ולא גלום בהם כל התנאים הסוציאליים לרבות עליות חומרים ציוד הנדרש למתן השרות. לפי ההערכות, כיום מועסקים במשק 250 אלף עובדי קבלן, רבים מהם בתחום הניקיון והשמירה.

מאת: דרור אטרי

יותר ממחציתם מועסקים במגזר הציבורי. במשך שנים התעלמה הממשלה מניצול העובדים בחצרותיה בטענה שהם מועסקים על ידי חברות קבלן וכי היא אינה המעסיקה. אולם בשנים האחרונות התברר כי לא רק החברות אשמות בניצול: הממשלה פרסמה מכרזים שלא חושבו בהם תשלום שכר מינימום או זכויות סוציאליות לעובדים.

התוצאה היתה שכולם, גם הממשלה וגם הקבלנים, עשו כסף על חשבון העובדים. הקבלנים טענו שהם צריכים להרוויח והממשלה השתמשה בתירוצים של יעילות וחיסכון. התופעה הזו, שמכונה "מכרזי הפסד", חלחלה לכל חלקי המגזר הציבורי וגם למגזר הפרטי. מי שהרים את הכפפה הוא החשכ"ל לשעבר ירון זליכה, שפרסם תחשיב ברור לעלות שכר העובדים במכרזים במגזר הציבורי. גם הרשויות המקומיות מחויבות לתחשיב של זליכה, אבל מתברר שבמקרים רבים הן עדיין לא הפנימו שהן חייבות לכבד את החוק.

————————————————————————————————————————

מתוך עיתון גלובס מאת שי ניב

ב- (13.4) פורסם ב"גלובס" (לחצו להגדלה) כי ועדת המשנה לוועדת המכרזים ברשות שדות התעופה (רש"ת) המליצה לפסול את הצעתה של חברת הניקיון ISS, בטענה כי מדובר ב"הצעה גירעונית", שלא תאפשר לה לעמוד בתנאי המכרז להם היא מחויבת. הוועדה קבעה כי ISS חרגה ב-15% מהאומדן שנקבע, וכי מנהלי החברה לא הביאו בחשבון מרכיבים שונים שהיו חלק בלתי נפרד מתנאי המכרז. הצעתה של ISS היתה זולה ב-150 אלף שקל לעומת ההצעה השנייה בדירוג, וב-300 אלף שקל מהשלישית.

—————————————————————————————————————-

לפסיקות תקדימיות תהיה השפעה חיובית על התנהלותם של מזמיני השירותים במגזר הציבורי, אך זה אינו פתרון מספק. כדי לוודא שעובדי הקבלן – העובדים המנוצלים ביותר בשוק העבודה הישראלי – יקבלו שכר כחוק, האחריות לתשלום השכר במקרים שבהם חברת הקבלן אינה משלמת אותו צריכה ליפול על מזמין השירות.

אם רשות מקומית הייתה חוששת מגל תביעות של עובדים שלא קיבלו שכר, היא לא הייתה מאפשרת לחברת המציעה הצעת מחיר נמוכה (מכרז הפסד) לזכות במכרז. כיום החוק אינו מטיל את האחריות על המזמין. גם הצעת חוק חדשה של הממשלה, המתייחסת לנושא הזה, מלאה בחורים ותאפשר למעסיקים להמשיך ולברוח מאחריות לשכרם של עובדי הקבלן.

הפרה שיטתית של זכויות עובדים באמצעות מכרזי הפסד

ההפרה השיטתית של זכויות עובדי קבלן בישראל במסגרת מכרזים, היא תולדה של מנגנון המאפשר הפרה שיטתית של זכויות עובדים באמצעות מכרזי הפסד. הפגם נמצא בכל שרשרת קבלת ההחלטות: החל מאי עריכת אומדן מפורט ברשות המנהלית, דרך עצימת עיניים בעת קבלת הצעה גירעונית וכלה בהעדר פיקוח על קבלן הלוקה באי תשלום שכר מינימום ורכיבים סוציאלים לעובדים. כל זאת תוך כדי התעלמות מההשלכות החמורות של פרקטיקה זו על הפרת זכויות עובדים ועל שחיקת שלטון החוק.

מצב זה הוא נח לרשויות, שכן הוא "מוזיל עלויות". המצב המשיך להתקיים במשך שנים ארוכות, שכן עובדי הניקיון שהם עובדים חלשים בדרך כלל, מעולם לא קראו תיגר על השיטה ומסיבה זו בדיוק בחרנו באיגוד חברות הניקיון להוביל לתהליך מהפכני והיסטורי לשינוי פני הענף שהיה כאמור פרוץ במשך שנים ולקבוע נורמות חדשות לפעילות אטית מקצועית ורואיה של החברות בענף לרבות תיקון עוולות של שנים שבהם נפגעו זכויותיהם של העובדים ע"י מתן תוספת שכר של 20 % לכלל העובדים בענף הניקיון וזאת במסגרת הסכם קיבוצי שחתמנו אני וידידי יו"ר ההסתדרות מר עופר עיני.

דרור אטרי ועופר עיני

לצערי, לקובעי המדיניות במשרדי הממשלה האמונים על הוצאת המכרזים בישראל, לא הפנימו כי מה שהיה עד היום לא יכול להמשיך ויש להתחיל את תהליך בשינוי מגמות אלה בביתם שלהם ולא לאפשר זכית חברות בכל מחיר,לרבות מכרז הפסד.

דווקא רשויות הממשל ממשיכות לפרוע את החוק

לא זאת בלבד אנו מוצאים את עצמנו כמי שהובילו מהלך מהפכני לשינוי תופעות מכרזי ההפסד ומיסוד הענף תוך שמירה על זכויות העובדים שדווקא רשויות הממשל הם אלה אשר ממשיכים לפרוע חוק ולאפשר לחברות לזכות במכרזי הפסד ולאחר מכן לתאוות הכיצד חברות בענף עושקות את עובדיהן,אני שואל את מכובדי הכיצד קורא כי וועדה מייעצת של רשות שדות התעופה קובעת בצורה ברורה ואשר לא משתמעת לשני פנים כי חברה אשר השתתפה במכרז והגישה את ההצעה הנמוכה ביותר הינה חברה שביעניהם פסולה מלזכות במכרז ומאחר והצעתם תביא לפגיעה בזכיות העובדים ואילו וועדת המכרזים ברשות אישרה את אותה חברה ?!

לצערי אנו ממשיכים לראות תופעות מהן אלה גם בתע"א ,וכן ברשויות מקומיות ,במשטרת ישראל בהנהלת בתי משפט אשר גם שם ישנם חשדות לכך שהמכרזים המוצעים ע"י גופים אלה הינם מכרזי הפסד.הכיצד גופים אלה האמונים על כיבוד וקיום החוק מאפשרים לזכיית חברות במכרזי הפסד כאשר התוצאה ידועה מראש שהיא כמובן פגיעה בזכויות עובדים וחוסר יכולת אותה חברה לעמוד בהתחייבויותיה לרבות מתן שירות ראוי?

ההחלטה פוגעת בזכויות ובכבודם של עובדי הניקיון

על הרשויות לדעת כי קבלת ההצעה הזולה ביותר במכרז, חרף היותה הצעה גרעונית, הנה החלטה אשר פוגעת ביודעין בזכויות עובדי הניקיון ובכבודם. היא מפרה את ערכי היסוד של השיטה המשפטית ואת כללי המשפט המנהלי. על כן, כעניין של מדיניות שיפוטית, יש לפסול הצעות גרעוניות במכרזים לשירותים עתירי כח אדם. הכרעה בשאלה האם הצעה היא אכן הצעה גרעונית מוטלת על ועדת המכרזים, שתנאי בסיסי לעבודתה הוא קיומו של אומדן חוקי.

זאת ועוד, על ועדת המכרזים מוטל הנטל לבחון מיוזמתה ולשקול שאלה זו, מרגע שנתוניה של הצעה מעוררים ספק סביר, שמא מדובר בהצעה גרעונית. הימנעות הועדה מלמלא חובתה זו בצורה הראוייה יוצרת חזקה של עצימת עיניים ושל פעולה מנהלית שלא כדין.  ולבסוף, בכל מקרה על הרשות המנהלית לפקח על קבלן שיש חשש שזכויות עובדיו מופרות."

מבקר המדינה – לטיפולך!

מיכה לינדנשטראוס

אני פונה לחבריו חברי הכנסת להוביל תוספות לחוק מזמין השירות יחייבו באופן ישיר את מזמין השרות לרבות מנהל הרכש ומנכ"ל אותה מערכת המוציאה מכרז, לא יכול להיות שאנו שהובלנו למיסוד החברות נמשיך לשאת באחריות בזמן שמזמין השרות בורח מאחריות ומתעלם מהוראות החוק.

אני קורא לחברי לא להסס ולהמשיך לפנות אלינו כל עוד הם רואים כי עדיין חברות אשר אינם מצליחים להפנים כי הענף יצא לדרך חדשה ומה שהיה לא יוכל להמשיך להעביר לענף החברות לניקיון בלשכת המסחר עדכונים על חברות אשר משתתפות במכרזי הפסד ואנו נמשיך ונפעל בכל הכלים החוקים העומדים לרשותנו לרבות נקיטת פעולות משפטיות לעצירת תופעות אלה . וכן למבקר המדינה לבחון תופעות אלה!!!

דרור אטרי

יום העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת

15 ביולי, 2010

דרור אטרי :

"בעלי העסקים בישראל שבעו מאימרות סרק והם מצפים למעשים! אני קורא לשר האוצר ושר התמ"ת לפעול לצמצום הבירוקרטיה, להעמיד הלוואות חילופיות מאלה הקיימות כיום ולבטל את המע"מ על חובות אבודים"

ח"כ רוחמה אברהם:

"העסקים הקטנים הם נשמת אפה של הכלכלה, אבל שבישראל נוטים לפספס זאת. אני מאמינה בעסקים הקטנים, המהווים עמוד השדרה של כלכלת ישראל. שנת 2011 תהיה שנת העסקים הקטנים והבינוניים"

ב- 6.7.2010 השתתפתי בכנס העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת, אותו יזמה וארגנה השדולה לעסקים קטנים בראשות ח"כ רוחמה אברהם בלילא בשיתוף להב והתאחדות המלאכה והתעשייה. בכנס נטלו חלק שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, רן קיוותי מנהל החדש של הסוכנות  לעסקים הקטנים והבינונים בתמ"ת, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנכ"ל להב, מוטי שפירא, ראשי רשויות מקומיות ובעלי עסקים קטנים מכל רחבי הארץ.

שר התמ"ת, בן אליעזר:

"לעסקים קטנים חשיבות מרכזית למשק ולצמיחה הכלכלית. בישראל קיימים כ-450 אלף עסקים קטנים. חלקם של העסקים הזעירים והקטנים עמד אשתקד על 98.5% מכלל העסקים בישראל. מספר המועסקים בסקטור זה עמד בשנה שעברה על כ-55 אחוז מכלל המועסקים. רק לשם השוואה מספרם של העסקים הגדולים בישראל, להם 100 משרות ויותר, עמד בשנת 2008 על 3,300 עסקים ומשקלם מסך העסקים הגיע ל- 0.7% בלבד. הכפלנו את תקציב הטיפול בעסקים הקטנים בשנת 2010 לכ-100 מליון ₪; ביקשנו להעלותו בשנה התקציב הבאה ל-150 מליון ₪".

רוחמה אברהם:

"בבית הזה, בית המחוקקים  מתקבלות החלטות בעלות חשיבות לאומית גדולה. לעיתים ההחלטות קשות, חשובות, חורצות גורלות, החלטות שמשנעות מיליארדים, ולעיתים אנחנו נוטים לפספס את הפרטים הקטנים וכמו שנאמר במקרים רבים שדווקא בפרטים הקטנים נמצא אלוהים  ואותם פרטים קטנים מניעים את השלם הגדול – את הצמיחה הכלכלית בישראל. ובעיני זה בדיוק מגזר העסקים הקטנים שלמענו התכנסנו כאן היום".

עוד אמרה ח"כ אברהם "כמה קל להכניס עובד אחד ל-100 עסקים קטנים וכמה קשה להכניס 100 עובדים למפעל אחד גדול. אומר שבשנים האחרונות המגזר בא לידי ביטוי אבל לא מספיק. הדרך עוד  ארוכה ורבה. אני מנצלת את ההזדמנות החגיגית כאן היום ומבקשת ממך שר התמ"ת – בוא ותגדיר את שנת הכספים 2011 כשנת העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, בוא ונשלב ידיים. משרדך – משרד התמ"ת, משרד האוצר שמכין  בודה בנושא ואנחנו – כנסת ישראל, בוא ונעלה את הקטר על הפסים ונוביל את כלכלת ישראל לדרך המלך".

דרור אטרי ורוחמה אברהם עם חברי איגוד לשכות המסחר בכנסת

מעיקרי דברי:

ראשית אבקש להודות לח"כ רוחמה אברהם יו"ר שדולת העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת על היוזמה המבורכת וכן את ידידיי התעשיינים בראשות מר שרגא ברוש, מנכ"ל להב מר מוטי שפירא ורן קיויתי, עם מינויו כמנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים – על קיום הכנס שמעלה על סדר היום הציבורי את החשיבות בחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים שהם המנוע לצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל.

די לבירוקרטיה והצבת משכולים למגזר העסקים הקטנים

"ברשותכם אני מבקש להתייחס באופן ישיר לדברים העולים מהשטח ומועלים אצלנו בלשכת המסחר לא אחת ע"י חברי בעלי העסקים והחברות. ההרגשה היא כי אין מדיניות ברורה לחיזוק המגזר העסקי, תוך מתן שיקול דעת על הסיוע הפרקטי ולא הקוסמטי לעסקים.

מרבית העסקים החדשים בישראל הם עסקים קטנים. מדובר ביזמים פרטיים המשקיעים את הונם האישי ואת כל חסכונותיהם בפתיחת עסק חדש וביצירת מקומות עבודה. אותם יזמים לא מקבלים דבר מהמדינה, זאת תוך סיכון חסכונותיהם והונם האישי. הם מקדישים זמן יקר לקבלת רישיון עסק, מתעסקים עם רשויות המס ובקרוב הם יצטרכו להגיש דו"ח מקוון למע"מ. לצערי, שר האוצר לא רואה לנגד עיניו את טובתה של קבוצה זו הבונה את הכלכלה הישראלית, כי אולי זה זה לא סקסי כמו חברת הייטק.

יש להקים קרנות שיתנו הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בתנאים משופרים ללא בירוקרטיה וערבויות שלא יוכלו לעמוד בהם. יחד עם זאת, על שר האוצר ושר התמ"ת לפעול לביטול המע"מ על חובות אבודים. לא יכול להיות שלקוחות לא ישלמו ואילו העסקים, אשר הוציאו חשבוניות יאלצו לשלם עבורם את המע"מ – זה לא סביר ובלתי תקין. עיוות זה חייב להסתיים ויפה שעה אחת קודם!

יש להכיר במס הוצאות בבית קפה

אני מתגורר בעיר מודיעין שהיא ללא ספק עיר איכותית בעלת פוטנציאל עיסקי רחב. אני מגדיר אותה כ"סיליקון ואלי" של ישראל. הייתה לי הזכות להקים את איגוד העסקים בעיר, שרובם עסקים קטנים הפועלים מהבית או מבית הקפה. אני חושב שאם בכוונתנו לסייע לעסקים אלה ברמה הפרקטית ולא במלל ריק, יש לפעול כצעד ראשוני להכרה בהוצאת להכיר בהוצאות בתי קפה כמוכרות לצורכי מס.

עם התפתחות האינטרנט האלחוטי ותפוצתם הגבוהה של המחשבים הניידים (לפטופים), בעלי עסקים קטנים ובינוניים רבים עובדים ועורכים את פגישותיהם בבתי קפה. חלקם אף משתמשים בהם כתחליף למשרד.  אחד המרכיבים העיקריים בהוצאה בעסק קטן שאינו פועל ממשרד מסודר משיקולי חסכון ונוחות, הוא סעיף האירוח. כשמדובר באירוח בבתי קפה, ההוצאות יכולות להגיע לכדי 100 ש"ח ביום בממוצע, אך למרבה הצער הן אינן מוכרות לצרכי מס כמו הדלק, החניה, הסלולרי ומחשב.

במודיעין "תופעת" העבודה בבתי קפה, חדה אף יותר. מדובר בעיר יפיפיה בעלת פוטנציאל עסקי גדול עם מיטב המוחות במדינת ישראל, אך לצערי עדיין אין בה שטחי מסחר לפעילות העסקים ועסקים רבים מוצאים עצמם עובדים מבתי קפה, ונדרשים להוצאות אישיות שלא מוכרות לרשויות המס. על כן אני חושב שמין הראוי לפעול לקידום יוזמה זו.

לסיכום דבריי, אני חוזר ומברך את ח"כ רוחמה אברהם על היוזמה המבורכת שהצליחה להביא לכינוס של כל הגורמים הן השר התמ"ת, הן הגופים הכלכליים ופקידי הממשל.

אין זה מובן מאליו. אנו מעריכים ומוקירים את יוזמתה ופעילותה רבת השנים לחיזוק העסקים הקטנים בישראל והעלאת מודעות הציבור לחשיבות הנושא.