מאת: דרור אטרי
השבוע התפרסם סקר ב NRG על פערי המשכורות המוגזמים הקיימים במשק הישראלי. אם לא ידענו עד כמה הפערים גבוהים, אז הנתונים הבאים הסבירו לנו זאת שוב:
- עובדים בחברות כוח אדם, 117,000 באבטחה ונקיון, 144,000 אלף בשירותי רווחה וסעד ו28,500- במתנ"סים
- המשכורות הנמוכות ביותר במשק שולמו לעובדים במקצועות הבאים 3,383 - שקל לעובדי מתנ"סים, 3,669 שקל לעובדים בשירותי רווחה וסעד, ו3,835- שקל למאבטחים ועובדי ניקיון.
- עובדי ההיי טק מרוויחים פי 8.5 מעובדי כח אדם
- בעוד במו"פ מרוויחים 25,300 שקל לחודש – עובדי הקבלן משתכרים 2,997 שקל
- 373 אלף איש מרוויחים פחות משכר המינימום
השלכות חברתיות וכלכליות
לפערי השכר הגבוהים במשק יש השלכות חברתיות וכלכליות מרחיקות לכת, ובראשן: הרחבת הפערים בין השכבות הבינוניות והחלשות לעשירון העליון. בעבר, מעמד ביניים היה מורכב מאנשים שיכלו לכלכל את ביתם בצורה מכובדת. אולם לאחרונה, אנו נחשפים לפגיעה גסה וחמורה ביותר בשכבות הבינוניות והחלשות שמתקשות להעלות את רמת חייהם והכנסותיהם לטובת הגדלת איכות חייהם. במצב הנוכחי בהעדר מדיניות ברורה של הממשלה והאוצר לחיזוק שכבות אלה אנחנו עתידים לראות החמרה קשה במצבם ובתנאי מחייתם. בכלל זה גם סגירת אלפי עסקים קטנים ובינוניים שנמנים על בני מעמד זה.
עצוב לראות שבמדינתנו ישנם פערים בלתי ניתנים לגישור בין מנהלים בכירים בחברות לעובדיהם. חשוב לציין שבמגזר העסקי במשק הישראלי קיימים אנשים מוכשרים, איכותיים ומקצועיים אשר לא נופלים ברמתם ממכובדינו – נושאי המשרות הבכירות הנהנים מתנאי עתק שכאלה.
אכן חשוב לתמרץ מנהלים, לחזקם ולבנות מסגרת מתגמלת, אבל מה שאנו רואים לנגד עינינו זו העמקה של הפערים והשתוללות חסרת רסן ומעצורים שלא ברור מה מקורה. נשאלת השאלה מה יתרונם ותרומתם הייחודית של מקורבים כאלה ואחרים שזוכים לתמורה נכבדת כזו, הגורמת לפערים גדולים מעין אלה?
הבעיה היא כפולה ומכופלת: השכר הצועק לשמיים מחד, ומאידך חוסר האפשרות לאנשים מוכשרים להשתלב ברמות הניהוליות הבכירות נוכח שיטת הקרוסלה, שבה אנשים מסתובבים מכסא לכסא בתפקידים מקבילים.
מה הפיתרון?
הדרך הטובה למניעת פערי שכר היא לקבוע בחוק שרמת שכר הבכירים בגופים הפרטיים תהיה צמודה לרמת השכירים בגופים ממשלתיים. עם כל הכבוד, אין סיבה שראש ממשלה או שר אוצר ישתכר 40,000 ₪ ומנהלים אחרים יקבלו שכר של 450,000 ₪.
עמדת איגוד לשכות המסחר
איגוד לשכות המסחר, המאגד את המגזר העסקי בישראל ובתוכו את בכירי המשק הישראלי, הביע את דעתו יותר מפעם אחת, כי פערים כאלה אינם מתקבלים על הדעת. מדיניות הלשכה היא לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה להובלת תהליכים חקיקתיים באופן ציבורי לחיסול התופעה.
