בתחילת חודש אוגוסט 2010 חדלה חברת ארי אבטחה אחת מהחברות הוותיקות בענף מלהתקיים, ומונה לה מפרק זמני.

חברת ארי אבטחה השתתפה במכרזי הפסד בכל מחיר והתוצאה כאמור הייתה כתובה על הקיר, הערנו והדגשנו לא אחת כי תופעות מהן אלה הם אסון לענף ותוצאתם תהיה קריסת חברות, עוד הדגשנו כי על הגופים הממשלתיים והרשויות המקומיות לקחת אחריות כמזמין השרות ולא להסתתר מאחורי גבו של הקבלן מגיש הצעה הזולה ביותר תוך אמירה כי הקבלן התחייב לעמוד בזכויות העובדים ואף קראנו למבקר המדינה לבדוק תופעת מכרזי ההפסד.

מבקר המדינה – לבדיקתך!

מיכה לינדשטראוס

דוגמא נוספת למצב העגום ראינו במכרז רשות שדות התעופה בו וועדה מייעצת לוועדת המכרזים ברשות שדות התעופה פוסלת את הצעת חברת ISS מאחר ולטענתה הצעתה של החברה היא גירעונית באופן שלא תוכל לעמוד בדרישות ותנאי המכרז בהם היא מחוייבת. על כן, המליצה ועדת המשנה לפסול את הצעתה. חרף המלצת ועדת המשנה, הוועדה העליונה (ועדת המכרזים של הרשות) החליטה שלא לפסול את הצעתה של חברת ISS והחברה הינה חברה בינלאומית בעל הון עצמי גבוהה אשר התחייבה לשלם את זכויות העובדים, תופעה שלצערי נפוצה במחוזותינו.

בתאריך 16.8.2010 פרסם הכתב יאיר אלטמן מעיתון מודיעין ניוז – מקומון העיר מודיעין כתבות בנושא משבר האבטחה ומרוץ נגד הזמן. בכתבה מציין מר אלטמן את מצב המאבטחים וניסיונות עיריית מודיעין למצוא פתרונות למשבר האבטחה אליו נקלעה העיר לאור קריסת חברת האבטחה במודיעין, וכן תגובת הרשות: "החברה עמדה בכל תנאי המכרז שפורסם והגישה את ההצעה הזולה ביותר ולכן גם זכתה בו לתקופה של שלוש שנים". נדגיש כי במקרה הנ"ל מי שניהל את המכרז לאבטחה בעיר מודיעין היה החשכ"ל כחברה מנהלת של השלטון המקומי ולא עיריית מודיעין, רוב הרשויות במדינת ישראל מסתייעות בחשכ"ל בעקבות יכולותיה לתת מענה לצרכים רבים בתחום כגון ערבויות, גיבוי משפטי, ניסיון הפעלה והבטחת מחירים ושירותים לרשויות המקומיות.

הפרה שיטתית של זכויות עובדים באמצעות מכרזי הפסד

ההפרה השיטתית של זכויות עובדי הקבלן בישראל במסגרת מכרזים, היא תולדה של מנגנון המאפשר הפרה שיטתית של זכויות עובדים באמצעות מכרזי הפסד. הפגם נמצא בכל שרשרת קבלת ההחלטות: החל מאי עריכת אומדן מפורט ברשות המנהלית, דרך עצימת עיניים בעת קבלת הצעה גירעונית וכלה בהעדר פיקוח על קבלן הלוקה באי תשלום שכר מינימום וריכיבים סוציאליים לעובדים. כל זאת תוך כדי התעלמות מההשלכות החמורות של פרקטיקה זו על הפרת זכויות ועל שחיקת שלטון החוק.

בשנים האחרונות התברר כי לא רק החברות אשמות בניצול ופגיעה בזכויות עובדים, אלה הממשלה פרסמה מכרזים שלא חושב בהם תשלום שכר מינימום לעובדים ולא גלום בהם כל התנאים הסוציאליים לרבות עלויות חומרים, ציוד הנדרש למתן השרות.

ב- 21.7.2010 קראתי לחבריי חברי הכנסת להוביל תוספות לחוק מזמין השירות שבו יחייבו באופן ישיר את מזמין השרות לרבות מנהל הרכש ומנכ"ל אותה מערכת המוציאה מכרז באחריות אישית, לא יכול להיות שאנו שהובלנו למיסוד החברות ולתהליכים מהפכנים בענף נמשיך לשאת באחריות בזמן שמזמין השרות בורח מאחריות ומתעלם מהוראות החוק ומקבל הצעות מחיר נמוכות בכדי להכניס עוד כמה לירות לארגון. 

 אני שמח לבשר כי קראתי זו לא נפלה על אוזניים ערלות וקבוצת חברי כנסת נכבדה נאותה לקדם יחד איתנו חקיקה בנושא ובתחילת חודש ספטמבר יקיים הענף דיון מיוחד בנושא מכרזי הפסד בהשתתפות חברי כנסת ופקידי ממשל בכירים לבחון את הדרכים למיגור תופעות אלה והחדרת המחוייבות האישית של מזמין השרות, וכן גיבוש הצעת חוק כאמור.

אני תקווה שלא נראה עוד חברות קורסות וסוף סוף יחלחל למכובדי האמונים על קיום המכרזים החשיבות בקבלת מכרז המרכיב בתוכו את כל התקורות לקיום המכרז לרבות תשלום זכויות העובדים, עלויות חומרים/ציוד וכן תוספת רווח תפעולי של נותן השרות (הקבלן), כן ידידי מותר גם לחברות – נותני השרות להכניס מרכיב רווח ואף כדאי!!!

בדיוק לפני שנה פתחתי בלוג זה, שנועד בעיקרו לתעד את הפעילות שלי במגזר הציבורי והעסקי. אני יכול (וגאה) לומר בלב שלם, כי השנה האחרונה הייתה פוריה ומוצלחת מבחינתי ונרשמו בה הישגים והובלה של תהליכים הסטוריים. בפוסט זה ארצה לסכם בקצרה את הפעילות שלי בשנה האחרונה.

פעילויות למען המגזר העסקי בישראל

במסגרת פעילותי כחבר איגוד לשכות המסחר, ראיתי חשיבות רבה לפעול לקידום המגזר העסקי בישראל, שלדעתי לא מקבל את ההתייחסות ההולמת והראויה לה הוא זכאי – הן כמקור הכלכלי הגדול ביותר במדינה והן כמעסיק הגדול ביותר במדינה.

מדינת ישראל לוקחת את העסקים כמובן אליו. לראייתי, מגזר העסקים בישראל, המהווה את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית והמפרנס של מגזר העובדים הגדול במשק הישראלי, צריך להרים ראש, להוביל תהליכים לחיזוק המגזר העסקי.

העסקים הקטנים הם עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, וללא תמיכה בהם, לא נצליח לשרוד. למרות זאת, הממשלה נוטה להתעלם מצרכיהם הבסיסיים ופוגעת בהם בגזירות שונות. בנושא זה פעלתי בכמה מישורים:

ביטול המע"מ על דוחות אבודים

נושא המע"מ על חובות אבודים מפריע לי מזה זמן רב. כיצד ייתכן שבעל העסק הנותן שירות, לא רק שלא מקבל עליו כסף, הוא גם נאלץ לשלם את המע"מ עבור החשבונית שהוא ניפק. מצב זה הוא אבסורדי ולא הגיוני, אך לצערי אני נתקל בו פעמים רבות. במסגרת המאמצים לשנות את הגזירה, פניתי לשר האוצר שטייניץ בבקשה שיגלה רגישות חברתית.

הכרה בהוצאות בתי קפה

אני מתגורר בעיר מודיעין שהיא ללא ספק עיר איכותית בעלת פוטנציאל עיסקי רחב. אני מגדיר אותה כ"סיליקון ואלי" של ישראל. הייתה לי הזכות להקים את איגוד העסקים בעיר, שרובם עסקים קטנים הפועלים מהבית או מבית הקפה. אני חושב שאם בכוונתנו לסייע לעסקים אלה ברמה הפרקטית ולא במלל ריק, יש לפעול כצעד ראשוני להכיר בהוצאות בתי קפה כמוכרות לצורכי מס.

אחד המרכיבים העיקריים בהוצאה בעסק קטן שאינו פועל ממשרד מסודר משיקולי חסכון ונוחות, הוא סעיף האירוח. כשמדובר באירוח בבתי קפה, ההוצאות יכולות להגיע לכדי 100 ש"ח ביום בממוצע, אך למרבה הצער הן אינן מוכרות לצרכי מס כמו הדלק, החניה, הסלולרי ומחשב. גם בנושא זה פניתי לגורמים המתאימים על מנת לפעול בנושא.

מצב האבטלה – מגיע גם לעסקים!

ב- 24.7 פרסמתי טור ב YNET בעקבות נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם שיעור המובטלים בפברואר עמד על 7.3% מכוח העבודה האזרחי, שהם כ-218 אלף מובטלים. שיעור זה דומה לרמה שנרשמה בינואר השנה והוא הנמוך ביותר שנרשם מאז ינואר 2009. עסקים רבים, שמהווים את עמוד השדרה של המשק הישראלי ואת מקור העבודה הגדול במדינה – נמצאים במצוקה בשנים האחרונות. כחלק מכך אלפי עסקים נסגרו ובעליהם נכנסו למעגל האבטלה.

…"אבל אם תיקחו את עשרות אלפי האנשים שמימשו את מלוא זכותם לקבלת דמי אבטלה ב-2009 ותוסיפו בעלי משפחות שנאלצים להסתפק במשרה חלקית, תגלו שיש אנשים מאחורי הסטטיסטיקות ושהאמת היא כאובה מכפי שאתם משערים".

אנחנו יותר חברתיים מהממשלה

חתימת שר התמ"ת על צו המרחיב את ההסכם לכלל הענף תיטיב את מעמדם של כ‭150-‬ אלף העובדים בענף, ששכרם בדרך כלל הוא שכר המינימום. אולם למרות שעברה כבר שנה מאז נחתם ההסכם, טרם אושרה החלתו על כל הענף. בינתיים נפגעים העובדים בענף, שכן המעסיקים שחתמו על ההסכם התנו את הפעלתו בחתימה של שר התמ"ת על צו המורה להרחיבו לכלל הענף.

בנושא העלאת שכר המינימום פעלתי מול שר התמ"ת פואד בן אליעזר, על מנת שיזרז את יישום ההחלטה בעניין.

פעילות בענף החברות לניקיון ותחזוקת מבנים בישראל – איגוד לשכות המסחר

למרות שדרך ארוכה עוד לפנינו, אני שמח לומר בלב שלם כי אנו בעיצומה של מהפכה. כמי שבא מתוך הענף, הייתה לי הזכות להכיר מבפנים את הבעיות ממנו הוא סובל, הן מבחינת המעסיקים והן מבחינת העובדים. לפניכם סקירה המסכמת את הפעילות שלי בנושא.

ההסכם הקיבוצי

מופז: "אתם נושאי דגל תיקון עיוות מתמשך וזה לא טריוויאלי"  – קראו להמשך

גולת הכותרת של פעילויותיי בשנה החולפת היא הובלת הענף אותו אני מנהיג באיגוד לשכות המסחר, ענף החברות לניקיון ותחזוקת מבנים, להסכם קיבוצי עם ההסתדרות. למרות שההסכם צפוי להיות מאושר באופן סופי בנובמבר הקרוב, השלכותיו מהדהדות במערכת הכלכלית בישראל.

במסגרת הסכם זה, הבאתי לתיקון עיוות של שנים רבות, בו חברות הניקיון במדינת ישראל העסיקו עובדים בתנאים ירודים, והענף כולו סבל מתדמית גרועה. בעקבות ההסכם, החל תהליך מתמשך של שיפור משמעותי בענף ובתנאי השכר וההעסקה של העובדים.

לפניכם ראיון בהשתתפותי במסגרת תוכניתו של רינו צרור

רישיונות לחברות הניקיון

אישור תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם – תקדים מהפכני שיצמצם הפגיעה בעובדים והסדרת הענף. זו הפעם הראשונה בישראל שחובה על חברות להציג רישיונות בענף החברות לניקיון, שמירה ושירותים. יוזמה זו עברה במסגרת חוק ההסדרים באוגוסט 2009 ביוזמת יו"ר ההסתדרות עופר עיני ובשיתוף מלא של הענף. נגמרו הימים בהם כל אחד היה עושה מה שהוא רוצה. מהיום יש הסדרה בענף המחייבת רשיונות לפעילות בענף וערבות בנקאית להבטחת זכויות העובדים. זה מהלך חדש מהפכני והסטורי.

מאבק במכרזי ההפסד

עוד רעה חולה היא מכרזי ההפסד. לא רק בענף הניקיון, אלא גם בענפים נוספים בהם הממשלה מציעה מכרזים, ולעיתים מעדיפה לקחת את ההצעה הכי נמוכה, גם אם מדובר במכרז שאין בו רווח למגיש אותו. נוהג זה פוגע שוב – בעיקר בעובדים. במסגרת פעילותי, נתתי דגש על מנת למנוע מצב חוזר ונשנה זה ולהביא לרפורמה באופן קבלת המכרזים.

אחת הדוגמאות האותנטיות לתופעה בזויה זו ראינו בכרז. לרשות שדות התעופה. בתאריך 9/2/2010 התכנסה ועדת המשנה (בהמשך להחלטת ועדת המכרזים) על מנת לבדוק את ההצעות שהוגשו למכרז הנדון. לאחר בדיקת ההצעות התברר כי הצעתה הכספית של אי. אס אס. היא גירעונית באופן שלא תוכל לעמוד בדרישות ותנאי המכרז בהם היא מחויבת. אשר על כן המליצה ועדת המשנה לפסול את הצעתה.

ניצחון ראשוני להסתדרות ולענף חברות הניקיון בלשכת המסחר!

לאחר המאבק עיקש שניהלו ראש ענף חברות הניקיון בלשכות המסחר, דרור אטרי  יד ביד עם הסתדרות העובדים נרשם ניצחון גדול. אלה גרמו לראשי האוניברסיטה לנהל מגעים עם חברת הניקיון, בכדי להגיע להבנות והסכם, לפיו יוקפא המכרז לחצי שנה ותינתן תוספת תשלום חברת הניקיון "אבידר" בגין תוספות וותק, פיצויים וזכויות המגיעות לעובדים.

אחד מההישגים במסגרת תהליך זה, היה הבאת ראשי האוניברסיטה בת"א לכך שיוקפא המכרז לחצי שנה ותינתן תוספת תשלום לחברת הניקיון "אבידר" בגין תוספות וותק, פיצויים וזכויות המגיעות לעובדים.

בשנים האחרונות התברר כי לא רק החברות אשמות בניצול ופגיעה בזכויות עובדים אלה  הממשלה פרסמה מכרזים שלא חושב בהם תשלום שכר מינימום לעובדים ולא גלום בהם כל התנאים הסוציאליים לרבות עליות חומרים ציוד הנדרש למתן השרות. לפי ההערכות, כיום מועסקים במשק 250 אלף עובדי קבלן, רבים מהם בתחום הניקיון והשמירה.

מאת: דרור אטרי

יותר ממחציתם מועסקים במגזר הציבורי. במשך שנים התעלמה הממשלה מניצול העובדים בחצרותיה בטענה שהם מועסקים על ידי חברות קבלן וכי היא אינה המעסיקה. אולם בשנים האחרונות התברר כי לא רק החברות אשמות בניצול: הממשלה פרסמה מכרזים שלא חושבו בהם תשלום שכר מינימום או זכויות סוציאליות לעובדים.

התוצאה היתה שכולם, גם הממשלה וגם הקבלנים, עשו כסף על חשבון העובדים. הקבלנים טענו שהם צריכים להרוויח והממשלה השתמשה בתירוצים של יעילות וחיסכון. התופעה הזו, שמכונה "מכרזי הפסד", חלחלה לכל חלקי המגזר הציבורי וגם למגזר הפרטי. מי שהרים את הכפפה הוא החשכ"ל לשעבר ירון זליכה, שפרסם תחשיב ברור לעלות שכר העובדים במכרזים במגזר הציבורי. גם הרשויות המקומיות מחויבות לתחשיב של זליכה, אבל מתברר שבמקרים רבים הן עדיין לא הפנימו שהן חייבות לכבד את החוק.

————————————————————————————————————————

מתוך עיתון גלובס מאת שי ניב

ב- (13.4) פורסם ב"גלובס" (לחצו להגדלה) כי ועדת המשנה לוועדת המכרזים ברשות שדות התעופה (רש"ת) המליצה לפסול את הצעתה של חברת הניקיון ISS, בטענה כי מדובר ב"הצעה גירעונית", שלא תאפשר לה לעמוד בתנאי המכרז להם היא מחויבת. הוועדה קבעה כי ISS חרגה ב-15% מהאומדן שנקבע, וכי מנהלי החברה לא הביאו בחשבון מרכיבים שונים שהיו חלק בלתי נפרד מתנאי המכרז. הצעתה של ISS היתה זולה ב-150 אלף שקל לעומת ההצעה השנייה בדירוג, וב-300 אלף שקל מהשלישית.

—————————————————————————————————————-

לפסיקות תקדימיות תהיה השפעה חיובית על התנהלותם של מזמיני השירותים במגזר הציבורי, אך זה אינו פתרון מספק. כדי לוודא שעובדי הקבלן – העובדים המנוצלים ביותר בשוק העבודה הישראלי – יקבלו שכר כחוק, האחריות לתשלום השכר במקרים שבהם חברת הקבלן אינה משלמת אותו צריכה ליפול על מזמין השירות.

אם רשות מקומית הייתה חוששת מגל תביעות של עובדים שלא קיבלו שכר, היא לא הייתה מאפשרת לחברת המציעה הצעת מחיר נמוכה (מכרז הפסד) לזכות במכרז. כיום החוק אינו מטיל את האחריות על המזמין. גם הצעת חוק חדשה של הממשלה, המתייחסת לנושא הזה, מלאה בחורים ותאפשר למעסיקים להמשיך ולברוח מאחריות לשכרם של עובדי הקבלן.

הפרה שיטתית של זכויות עובדים באמצעות מכרזי הפסד

ההפרה השיטתית של זכויות עובדי קבלן בישראל במסגרת מכרזים, היא תולדה של מנגנון המאפשר הפרה שיטתית של זכויות עובדים באמצעות מכרזי הפסד. הפגם נמצא בכל שרשרת קבלת ההחלטות: החל מאי עריכת אומדן מפורט ברשות המנהלית, דרך עצימת עיניים בעת קבלת הצעה גירעונית וכלה בהעדר פיקוח על קבלן הלוקה באי תשלום שכר מינימום ורכיבים סוציאלים לעובדים. כל זאת תוך כדי התעלמות מההשלכות החמורות של פרקטיקה זו על הפרת זכויות עובדים ועל שחיקת שלטון החוק.

מצב זה הוא נח לרשויות, שכן הוא "מוזיל עלויות". המצב המשיך להתקיים במשך שנים ארוכות, שכן עובדי הניקיון שהם עובדים חלשים בדרך כלל, מעולם לא קראו תיגר על השיטה ומסיבה זו בדיוק בחרנו באיגוד חברות הניקיון להוביל לתהליך מהפכני והיסטורי לשינוי פני הענף שהיה כאמור פרוץ במשך שנים ולקבוע נורמות חדשות לפעילות אטית מקצועית ורואיה של החברות בענף לרבות תיקון עוולות של שנים שבהם נפגעו זכויותיהם של העובדים ע"י מתן תוספת שכר של 20 % לכלל העובדים בענף הניקיון וזאת במסגרת הסכם קיבוצי שחתמנו אני וידידי יו"ר ההסתדרות מר עופר עיני.

דרור אטרי ועופר עיני

לצערי, לקובעי המדיניות במשרדי הממשלה האמונים על הוצאת המכרזים בישראל, לא הפנימו כי מה שהיה עד היום לא יכול להמשיך ויש להתחיל את תהליך בשינוי מגמות אלה בביתם שלהם ולא לאפשר זכית חברות בכל מחיר,לרבות מכרז הפסד.

דווקא רשויות הממשל ממשיכות לפרוע את החוק

לא זאת בלבד אנו מוצאים את עצמנו כמי שהובילו מהלך מהפכני לשינוי תופעות מכרזי ההפסד ומיסוד הענף תוך שמירה על זכויות העובדים שדווקא רשויות הממשל הם אלה אשר ממשיכים לפרוע חוק ולאפשר לחברות לזכות במכרזי הפסד ולאחר מכן לתאוות הכיצד חברות בענף עושקות את עובדיהן,אני שואל את מכובדי הכיצד קורא כי וועדה מייעצת של רשות שדות התעופה קובעת בצורה ברורה ואשר לא משתמעת לשני פנים כי חברה אשר השתתפה במכרז והגישה את ההצעה הנמוכה ביותר הינה חברה שביעניהם פסולה מלזכות במכרז ומאחר והצעתם תביא לפגיעה בזכיות העובדים ואילו וועדת המכרזים ברשות אישרה את אותה חברה ?!

לצערי אנו ממשיכים לראות תופעות מהן אלה גם בתע"א ,וכן ברשויות מקומיות ,במשטרת ישראל בהנהלת בתי משפט אשר גם שם ישנם חשדות לכך שהמכרזים המוצעים ע"י גופים אלה הינם מכרזי הפסד.הכיצד גופים אלה האמונים על כיבוד וקיום החוק מאפשרים לזכיית חברות במכרזי הפסד כאשר התוצאה ידועה מראש שהיא כמובן פגיעה בזכויות עובדים וחוסר יכולת אותה חברה לעמוד בהתחייבויותיה לרבות מתן שירות ראוי?

ההחלטה פוגעת בזכויות ובכבודם של עובדי הניקיון

על הרשויות לדעת כי קבלת ההצעה הזולה ביותר במכרז, חרף היותה הצעה גרעונית, הנה החלטה אשר פוגעת ביודעין בזכויות עובדי הניקיון ובכבודם. היא מפרה את ערכי היסוד של השיטה המשפטית ואת כללי המשפט המנהלי. על כן, כעניין של מדיניות שיפוטית, יש לפסול הצעות גרעוניות במכרזים לשירותים עתירי כח אדם. הכרעה בשאלה האם הצעה היא אכן הצעה גרעונית מוטלת על ועדת המכרזים, שתנאי בסיסי לעבודתה הוא קיומו של אומדן חוקי.

זאת ועוד, על ועדת המכרזים מוטל הנטל לבחון מיוזמתה ולשקול שאלה זו, מרגע שנתוניה של הצעה מעוררים ספק סביר, שמא מדובר בהצעה גרעונית. הימנעות הועדה מלמלא חובתה זו בצורה הראוייה יוצרת חזקה של עצימת עיניים ושל פעולה מנהלית שלא כדין.  ולבסוף, בכל מקרה על הרשות המנהלית לפקח על קבלן שיש חשש שזכויות עובדיו מופרות."

מבקר המדינה – לטיפולך!

מיכה לינדנשטראוס

אני פונה לחבריו חברי הכנסת להוביל תוספות לחוק מזמין השירות יחייבו באופן ישיר את מזמין השרות לרבות מנהל הרכש ומנכ"ל אותה מערכת המוציאה מכרז, לא יכול להיות שאנו שהובלנו למיסוד החברות נמשיך לשאת באחריות בזמן שמזמין השרות בורח מאחריות ומתעלם מהוראות החוק.

אני קורא לחברי לא להסס ולהמשיך לפנות אלינו כל עוד הם רואים כי עדיין חברות אשר אינם מצליחים להפנים כי הענף יצא לדרך חדשה ומה שהיה לא יוכל להמשיך להעביר לענף החברות לניקיון בלשכת המסחר עדכונים על חברות אשר משתתפות במכרזי הפסד ואנו נמשיך ונפעל בכל הכלים החוקים העומדים לרשותנו לרבות נקיטת פעולות משפטיות לעצירת תופעות אלה . וכן למבקר המדינה לבחון תופעות אלה!!!

דרור אטרי

דרור אטרי :

"בעלי העסקים בישראל שבעו מאימרות סרק והם מצפים למעשים! אני קורא לשר האוצר ושר התמ"ת לפעול לצמצום הבירוקרטיה, להעמיד הלוואות חילופיות מאלה הקיימות כיום ולבטל את המע"מ על חובות אבודים"

ח"כ רוחמה אברהם:

"העסקים הקטנים הם נשמת אפה של הכלכלה, אבל שבישראל נוטים לפספס זאת. אני מאמינה בעסקים הקטנים, המהווים עמוד השדרה של כלכלת ישראל. שנת 2011 תהיה שנת העסקים הקטנים והבינוניים"

ב- 6.7.2010 השתתפתי בכנס העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת, אותו יזמה וארגנה השדולה לעסקים קטנים בראשות ח"כ רוחמה אברהם בלילא בשיתוף להב והתאחדות המלאכה והתעשייה. בכנס נטלו חלק שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן אליעזר, רן קיוותי מנהל החדש של הסוכנות  לעסקים הקטנים והבינונים בתמ"ת, יו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מנכ"ל להב, מוטי שפירא, ראשי רשויות מקומיות ובעלי עסקים קטנים מכל רחבי הארץ.

שר התמ"ת, בן אליעזר:

"לעסקים קטנים חשיבות מרכזית למשק ולצמיחה הכלכלית. בישראל קיימים כ-450 אלף עסקים קטנים. חלקם של העסקים הזעירים והקטנים עמד אשתקד על 98.5% מכלל העסקים בישראל. מספר המועסקים בסקטור זה עמד בשנה שעברה על כ-55 אחוז מכלל המועסקים. רק לשם השוואה מספרם של העסקים הגדולים בישראל, להם 100 משרות ויותר, עמד בשנת 2008 על 3,300 עסקים ומשקלם מסך העסקים הגיע ל- 0.7% בלבד. הכפלנו את תקציב הטיפול בעסקים הקטנים בשנת 2010 לכ-100 מליון ₪; ביקשנו להעלותו בשנה התקציב הבאה ל-150 מליון ₪".

רוחמה אברהם:

"בבית הזה, בית המחוקקים  מתקבלות החלטות בעלות חשיבות לאומית גדולה. לעיתים ההחלטות קשות, חשובות, חורצות גורלות, החלטות שמשנעות מיליארדים, ולעיתים אנחנו נוטים לפספס את הפרטים הקטנים וכמו שנאמר במקרים רבים שדווקא בפרטים הקטנים נמצא אלוהים  ואותם פרטים קטנים מניעים את השלם הגדול – את הצמיחה הכלכלית בישראל. ובעיני זה בדיוק מגזר העסקים הקטנים שלמענו התכנסנו כאן היום".

עוד אמרה ח"כ אברהם "כמה קל להכניס עובד אחד ל-100 עסקים קטנים וכמה קשה להכניס 100 עובדים למפעל אחד גדול. אומר שבשנים האחרונות המגזר בא לידי ביטוי אבל לא מספיק. הדרך עוד  ארוכה ורבה. אני מנצלת את ההזדמנות החגיגית כאן היום ומבקשת ממך שר התמ"ת – בוא ותגדיר את שנת הכספים 2011 כשנת העסקים הקטנים והבינוניים בישראל, בוא ונשלב ידיים. משרדך – משרד התמ"ת, משרד האוצר שמכין  בודה בנושא ואנחנו – כנסת ישראל, בוא ונעלה את הקטר על הפסים ונוביל את כלכלת ישראל לדרך המלך".

דרור אטרי ורוחמה אברהם עם חברי איגוד לשכות המסחר בכנסת

מעיקרי דברי:

ראשית אבקש להודות לח"כ רוחמה אברהם יו"ר שדולת העסקים הקטנים והבינוניים בכנסת על היוזמה המבורכת וכן את ידידיי התעשיינים בראשות מר שרגא ברוש, מנכ"ל להב מר מוטי שפירא ורן קיויתי, עם מינויו כמנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים – על קיום הכנס שמעלה על סדר היום הציבורי את החשיבות בחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים שהם המנוע לצמיחה הכלכלית של מדינת ישראל.

די לבירוקרטיה והצבת משכולים למגזר העסקים הקטנים

"ברשותכם אני מבקש להתייחס באופן ישיר לדברים העולים מהשטח ומועלים אצלנו בלשכת המסחר לא אחת ע"י חברי בעלי העסקים והחברות. ההרגשה היא כי אין מדיניות ברורה לחיזוק המגזר העסקי, תוך מתן שיקול דעת על הסיוע הפרקטי ולא הקוסמטי לעסקים.

מרבית העסקים החדשים בישראל הם עסקים קטנים. מדובר ביזמים פרטיים המשקיעים את הונם האישי ואת כל חסכונותיהם בפתיחת עסק חדש וביצירת מקומות עבודה. אותם יזמים לא מקבלים דבר מהמדינה, זאת תוך סיכון חסכונותיהם והונם האישי. הם מקדישים זמן יקר לקבלת רישיון עסק, מתעסקים עם רשויות המס ובקרוב הם יצטרכו להגיש דו"ח מקוון למע"מ. לצערי, שר האוצר לא רואה לנגד עיניו את טובתה של קבוצה זו הבונה את הכלכלה הישראלית, כי אולי זה זה לא סקסי כמו חברת הייטק.

יש להקים קרנות שיתנו הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בתנאים משופרים ללא בירוקרטיה וערבויות שלא יוכלו לעמוד בהם. יחד עם זאת, על שר האוצר ושר התמ"ת לפעול לביטול המע"מ על חובות אבודים. לא יכול להיות שלקוחות לא ישלמו ואילו העסקים, אשר הוציאו חשבוניות יאלצו לשלם עבורם את המע"מ – זה לא סביר ובלתי תקין. עיוות זה חייב להסתיים ויפה שעה אחת קודם!

יש להכיר במס הוצאות בבית קפה

אני מתגורר בעיר מודיעין שהיא ללא ספק עיר איכותית בעלת פוטנציאל עיסקי רחב. אני מגדיר אותה כ"סיליקון ואלי" של ישראל. הייתה לי הזכות להקים את איגוד העסקים בעיר, שרובם עסקים קטנים הפועלים מהבית או מבית הקפה. אני חושב שאם בכוונתנו לסייע לעסקים אלה ברמה הפרקטית ולא במלל ריק, יש לפעול כצעד ראשוני להכרה בהוצאת להכיר בהוצאות בתי קפה כמוכרות לצורכי מס.

עם התפתחות האינטרנט האלחוטי ותפוצתם הגבוהה של המחשבים הניידים (לפטופים), בעלי עסקים קטנים ובינוניים רבים עובדים ועורכים את פגישותיהם בבתי קפה. חלקם אף משתמשים בהם כתחליף למשרד.  אחד המרכיבים העיקריים בהוצאה בעסק קטן שאינו פועל ממשרד מסודר משיקולי חסכון ונוחות, הוא סעיף האירוח. כשמדובר באירוח בבתי קפה, ההוצאות יכולות להגיע לכדי 100 ש"ח ביום בממוצע, אך למרבה הצער הן אינן מוכרות לצרכי מס כמו הדלק, החניה, הסלולרי ומחשב.

במודיעין "תופעת" העבודה בבתי קפה, חדה אף יותר. מדובר בעיר יפיפיה בעלת פוטנציאל עסקי גדול עם מיטב המוחות במדינת ישראל, אך לצערי עדיין אין בה שטחי מסחר לפעילות העסקים ועסקים רבים מוצאים עצמם עובדים מבתי קפה, ונדרשים להוצאות אישיות שלא מוכרות לרשויות המס. על כן אני חושב שמין הראוי לפעול לקידום יוזמה זו.

לסיכום דבריי, אני חוזר ומברך את ח"כ רוחמה אברהם על היוזמה המבורכת שהצליחה להביא לכינוס של כל הגורמים הן השר התמ"ת, הן הגופים הכלכליים ופקידי הממשל.

אין זה מובן מאליו. אנו מעריכים ומוקירים את יוזמתה ופעילותה רבת השנים לחיזוק העסקים הקטנים בישראל והעלאת מודעות הציבור לחשיבות הנושא.

על שולחנו של שר התמ"ת פואד בן-אליעזר, ממתין צו הרחבה שבחתימתו יעלה מיד את שכר המינימום של כ‭150-‬ אלף עובדי ענף הניקיון. כזכור, באוגוסט 2009 חתמו האיגוד וההסתדרות על הסכם קיבוצי הנוגע לעובדים בענף הניקיון ותחזוקת המבנים. ההסכם מבטיח תוספת שכר של כ‭20%-‬ (משכר מינימום של ‭3,850‬ שקל בחודש ל‭4,620-‬ שקל בחודש) ושיפור משמעותי בתנאים הסוציאליים של העובדים, כדוגמת הפרשות לפנסיה ותוספת ימי חופשה.

חתימת שר התמ"ת על צו המרחיב את ההסכם לכלל הענף תיטיב את מעמדם של כ‭150-‬ אלף העובדים בענף, ששכרם בדרך כלל הוא שכר המינימום. אולם למרות שעברה כבר שנה מאז נחתם ההסכם, טרם אושרה החלתו על כל הענף. בינתיים נפגעים העובדים בענף, שכן המעסיקים שחתמו על ההסכם התנו את הפעלתו בחתימה של שר התמ"ת על צו המורה להרחיבו לכלל הענף.

"למרות רצוננו ללכת איתם כברת דרך, התהליך לא צלח‭,"‬ אומר דרור אטרי, יו"ר ענף הניקיון ואחזקת המבנים באיגוד לשכות המסחר. "אני מתפלא על פואד, שהוא פוליטיקאי בעל רגישות חברתית, שאיננו מקבל החלטות. נוצר מצב מוזר בו המעסיקים יותר חברתיים מהממשלה".

דרור אטרי, חבר נשיאות איגוד לשכות המסחר ויו"ר איגוד חברות הניקיון, קורא לח"כ חיים כץ לקדם דיון מיוחד בועדת העבודה והרווחה בנושא של מכרזי הפסד ברשות שדות התעופה.

בתאריך 9/2/2010 התכנסה ועדת המשנה (בהמשך להחלטת ועדת המכרזים) על מנת לבדוק את ההצעות שהוגשו למכרז הנדון. לאחר בדיקת ההצעות התברר כי הצעתה הכספית של אי. אס אס. היא גירעונית באופן שלא תוכל לעמוד בדרישות ותנאי המכרז בהם היא מחויבת. אשר על כן המליצה ועדת המשנה לפסול את הצעתה.

חרף המלצת ועדת המשנה, הוועדה העליונה החליטה שלא לפסול את הצעתה של חברת אי.אס.אס. לאור חשיבות העניין והשלכותיו על ציבור עובדים חלש ופגיע, אבקש להעלות את הנושא לדיון מיוחד בועדת העבודה והרווחה בנושא של מכרזי הפסד בענפי השירותים.

מצ"ב החלטת ההוועדה ומכתבי לח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.

מכתבו של דרור אטרי לח"כ חיים כץ בנוגע למכרזי רשות התעופה

חבר הוועדה ח"כ אריה ביבי אמר:

ישנה חשיבות רבה לחיזוק המעסיקים לצד שמירה על זכויות העובדים.

"חשוב לבנות את הערובה במספר דרגות על פי היקף מספר עובדים של כל חברה וחברה כך שהערובה תהיה מאוזנת"

דרור אטרי - יו"ר הענף ח"כ - אריה ביבי

דרור אטרי חבר נשיאות ויו"ר איגוד חברות הניקיון:

"החלטת הועדה הינה החלטה ראויה ויש לברך עליה,החלטת הוועדה הינה צעד נוסף המביא להסדרת הענף ,לראשונה בישראל יחויבו החברות בענף לקבל רישיון ובצידו העמדת ערבות שתבטיח את זכויות העובדים, אנו כמעסיקים אשר פעלנו להובלת תהליך היסטורי להסדרת הענף ותיקון עוולות בו נפגעו זכויות העובדים ע"י מתן תוספת שכר של 20 % לעובדי הניקיון במשק יחד עם שותפנו יו"ר ההסתדרות מר עופר עיני, הובלנו להסכם קיבוצי מהפכני המשפר משמעותית את זכויות העובדים לצד הסתרת הענף, כהמשך רציף לישום יעדים אלו הוביל יו"ר ההסתדרות במסגרת חוק ההסדרים את חוק רישוי החברות ובעצה אחת איתנו הביאה לוועדת העבודה כאן המקום להודות לידידי עופר עיני על העבודה והשותפות המשותפת שהוכיחה כי בהידברות בין גוף מעסיקים יציג מול גוף עובדים יציג אפשר להוביל למהפכה של ממש ואני מברך על תהליך זה".

תוצאת הוועדה היום מעניקה לרישוי החברות משמעות בעצם מחויבות היום של החברות להעמדת ערבות כתנאי לקבלת רישיון מה שיחייב אותם לעמידה על חוקי העבודה ויוקיע מקרבנו את כל החברות הכושלות שפגעו במשך שנים בשמו הטוב ששל הענף.

החלטת הוועדה היום נותנת ביטוי הולם לדרישתנו

ענף החברות לניקיון ותחזוקת מבנים בישראל המאוגד באיגוד לשכות המסחר פעל בשבועות האחרונים מול כל הגורמים הרלוונטיים לרבות משרד התמ"ת והסתדרות חברי כנסת ,בכדי להביא לגובה ערובה מאוזנת אשר תשקף את כלל החברות המיוצגות בענף החברות הקטנות הבינוניות והגדולות. לשמחתנו החלטת הוועדה היום נותנת ביטוי הולם לדרישתנו לשנות את המצב הקיים בו מחויבים להעמדת ערבות בנקאית  של 218,000 ₪ ללא קשר לגובה המחזור של אותה חברה המבקשת רישיון לכ"א , גם אם אין שום עובד, התנאי הקבוע בחוק מחייב כל אדם המבקש להקים חברה להעמיד ערבות כאמור דבר הפוגע בעסקים הקטנים והבינוניים שאינם יכולים להעמיד ערבויות אלה לצד תשלומים הכרוכים מהעמדת תפעול חברה (עלויות : משרד ,פקידה,טלפונים,שיווק,ניירת וכו').

דרישתנו היתה להעמיד את הערבות בצורה מדורגת המאפשרת מתן הזדמנות שווה לחברות קטנות וגדולות כאחד,אנחנו שמחים כי הערובה כפי שהתקבלה היום בוועדת העבודה נותנת ביטוי הולם לעמדה זו.

מהיום כל חברת ניקיון מחויבת, מעבר לתהליך הרישוי, במתן ערובה – ערבות בנקאית – למשרד התמ"ת, אשר תבטיח את שמירת זכויות העובדים.  "מדובר בצעד משמעותי ותקדים שיצמצם את הפגיעה בזכויות העובדים", אומר דרור אטרי, יו"ר ענף החברות לניקיון ותחזוקת מבנים באיגוד לשכות המסחר.

ועדת העבודה  של הכנסת אישרה היום את תקנות העסקת עובדים על ידי קבלני כח אדם (ערובה), התש"ע – 2010 לפיו חברות כ"א, שמירה וניקיון יחויבו להפקיד במשרד התמ"ת ערובה שתבטיח את זכויות העובדים, כחלק מהליך הרישוי.

גובה הערובה, ערבות בנקאית, נקבע בהתחשב ביחס הנכון שבין מספר המועסקים בענף וגובה הוצאותיהם של המעסיקים בשל שכר עבודה.

אולם, יש להדגיש כי לאחר קיום הליך של היוועצות עם ענף החברות לניקיון ותחזוקת מבנים באיגוד לשכות המסחר וההסתדרות הכללית, הוצע לתקן את תקנות ערובה, כך שייקבעו 3 מדרגות לגובה הערובה:

1. הוצאתיו של קבלן בשל שכר עבודה חודשי עד 150,000 ₪: הערובה תהיה בגובה שכר לחודש עבודה חודשי או  30,000 ₪ הגבוה מביניהם.

2. הוצאתיו של קבלן בשל שכר עבודה חודשי  – מעל 150,000 ₪ ועד 291,528 ₪ (הסכום  המינימאלי העדכני המופיע בתקנות – 218,646 מהווה 75% מ- 291,528): הערובה תהיה בגובה  75% השכר החודשי או 150,000 ₪ הגבוה מביניהם.

3. הוצאתיו של קבלן בשל שכר עבודה חודשי  – מעל 291,528 ₪: הערובה תהיה בגובה  50% השכר החודשי או 218,646 ₪ הגבוה מביניהם.

דרור אטרי: התקנות שאושרו המוצעת נותנת ביטוי הולם לעסקים בתחילת דרכם – קטנים ובינוניים כאחד. "אנו בענף הניקיון נקדם כל פעילות ושיתוף פעולה עם ההסתדרות ומנהלי האכיפה במשרד התמ"ת בכדי לקדם את תהליך הרישוי של הענף, תוך ראייה כי עד היום חברות רבות פעלו באופן לא מוסדר ומשרדי הממשלה נקטו במדיניות פושעת אשר אפשרה לחברות כושלות לזכות במכרזי הפסד.

חבר נשיאות לשכות המסחר, דרור אטרי: " הוכחנו כי בהידברות אפשר להוביל למהפכה. יש להוקיע מקרבנו חברות כושלות הזוכות במכרזי הפסד".

ח"כ רחל אדטו: "חשוב לחזק את המעסיקים בישראל" .

ח"כ אדטו: "תפיסת העולם שלי היא קצת שונה מחלק מחברי בוועדת העבודה. מצד אחד אני בעד העובדים ותומכת בשמירה על זכויותיהם, אבל מצד שני תומכת גם במעסיקים, שהרי ללא חוסנם האישי והכלכלי לעובדים לא תהיה פרנסה".

דרור אטרי (מימין) וחכ רחל אדטו

בשבוע שעבר התארחה ח"כ רחל אדטו  בישיבת הנהלת ענף החברות לניקיון ותחזוקת מבנים בישראל באיגוד לשכות המסחר. במסגרת הישיבה עלו מספר נושאים לטובת חיזוק מעמד העובדים בענף והפעולות הנדרשות לחיזוק המגזר העסקי בכלל והענף בפרט. בנוסף הועלתה לדיון תופעת מכרזי ההפסד בענף.

חבר נשיאות איגוד לשכות המסחר ויו"ר הענף, דרור אטרי,  סקר את פעילות הענף והתהליכים ההיסטוריים אותם הוביל בתחומים השונים. אטרי הסביר את הפעילות שנעשתה למיסוד הענף ותיקון עוולות של שנים שגרמו לפגיעה בזכויות העובדים על ידי מתן תוספת שכר של 20% לשכר. הוא הציג את ההסכם הקיבוצי שנחתם ונעשה בשיתוף פעולה עם ההסתדרות כמהפכני שקובע לראשונה כללי פעילות חדשים בענף. בנוסף הסביר אטרי על המחויבות של החברות בענף לראשונה להוציא רישיון בהנפקת ובאישור משרד התמ"ת.

דרור אטרי בירך את ח"כ אדטו על העבודה המשותפת לחיזוק הענף, שהחלה בהתגייסותה בוועדת העבודה במסגרת חוק ההסדרים. במסגרת זו עזרה ח"כ אדטו לקדם את עמדת לשכת המסחר ותמיכתה הוצגה גם בישיבה סיעתית של  תנועת קדימה שבה הוצג הסכם הקיבוצי של הענף .

מימין: משה קלר משרד הנקי,שוקי פלין רשף בטחון,יחיאל שלמה חב' אבידר,ח"כ אדטו,דרור אטרי, אלון אזולאי, קבוצת תגלית, גאבר חב' גאמא

אטרי: "הצלחנו להוביל מהפכה של ממש בענף, אך לפנינו אתגרים רבים וחשובים להשלמת משימותינו, הן בהמשך תהליך לתיקון חוקים המקשים על המעסיקים והחברות בענף, הן בהמשך מאבק חסר פשרות במכרזי הפסד ועוד.

כיום אנו דנים בתקנות הערובה שהוצגה ע"י שר התמ"ת לוועדת העבודה בכנסת אשר אמורה לדון בגובה הערבות לרישיון .

כידוע לכם הענף בשיתוף ראש ההסתדרות, מר עופר עיני, וראש המחלקה המשפטית באיגוד המקצועי בהסתדרות, עו"ד שי תקן, הגישו לתמ"ת מסמך הבנות משותף של ההסתדרות והענף המציג את העמדה המשותפת בנושא.

כאן המקום לומר מילה טובה לראשי האגפים בתמ"ת, הגב' יפה סולימני מנהלת ארצית אגף אכיפה רישוי והסדרה, עו"ד רבקה מקובר מנהלת אגף רישוי והסדרה ומר חזי אופיר מנהל אגף האכיפה, אשר פעלו בשיתוף פעולה עם הנהלת הענף בטרם הגשת עמדתם בנושא הרישוי ואף קיבלו את רוב עמדת הענף בנושא.

תוצאה חיובית זו הינה המשך מדיניות אותה קבעתי בתחילת דרכנו לבניית ערוצי תקשורת ישירים עם כל הגורמים העובדים מול הענף ואף אחראים לאכיפת זכויות העובדים. הוכחנו כי בהידברות אפשר להוביל למהפכה .

לצערנו אנו רואים שעדיין ישנן חברות ניקיון אשר אינן חברות בענף ומתקשות להתנתק מהתנהלותם הכושלת אליה הורגלו בשנים האחרונות. אלה מתקשות להסתגל לסדר יום חדש אותו הובלנו למיסודו של הענף ומניעה מחברות כושלות להשתתף במכרזי הפסד בכל מחיר".

מטרת הישיבה בלשכת המסחר הייתה לגבש את עמדת הענף לקראת הדיון בוועדת העבודה בנושא הערובה שהוצגה  ע"י התמ"ת.

סמנכ"ל לשכת המסחר, עו"ד דן כרמלי ציין כי "הכן אתם יכולים להיות גאים על הישגכם המהפכני אשר קבע סדר יום חדש בפעילות החברות בענף. תקנות הרישוי כפי שהוצגו ע"י שר התמ"ת בוועדת העבודה בכנסת מובנים בבסיסם על פי הרישוי הקיים בחברות כ"א למעט נושא הערובה שכאן ניתן ביטוי לערבות מדורגת על פי מחזור פעילות כל חברה וחברה. זהו הישג חשוב לידידי חבר הנשיאות  ויו"ר הענף שהצליח להגיע אליו יחד עם חבריו בהסתדרות ומנהלי האגפים בתמ"ת".

ח"כ רחל אדטו: הסבירה כי "תפיסת העולם שלי היא קצת שונה מחלק מחברי בוועדת העבודה. מצד אחד אני בעד העובדים ותומכת בשמירה על זכויותיהם, אבל מצד שני תומכת גם במעסיקים, שהרי ללא חוסנם האישי והכלכלי לעובדים לא תהיה פרנסה".

אני מברכת את חבר הנשיאות וראש הענף, דרור אטרי, ואת החברים על פעילותכם. אכן הובלתם תהליך חשוב מאוד לחיזוק השכבות החלשות ביותר במשק הישראלי . אני מסכימה עם דרור כי היכולת לקדם את הנושאים שציינתם היא בדיוק כפי שעשו דרור אטרי ועופר עיני עד היום.

עופר עיני מוכיח בפעילותו ראייה של כל התמונה ולכן זו הדרך הנכונה להציג את כל התהליכים הללו. היכולת שלכם לנסות לשנות את זה בחקיקה של המכרזים זו הדרך הנכונה יחד עם עופר עיני".

ח"כ רוחמה אברהם - יוזמת החוק

מאת: דרור אטרי

בהתייחס ליזמת החקיקה של ח"כ רוחמה אברהם בלילא וח"כ אלכס מילר, אני קורא לקדם מיד את החקיקה בנושא המע"מ לטובת בעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

ח"כ רוחמה אברהם בלילא, המשמשת כיו"ר השדולה למען עסקים קטנים ובינוניים, יזמה הצעת חוק לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים בעניין המע"מ. לפי ההצעה תתוקן פקודת מס הכנסה – הוראת שעה לדחיית תשלום המס ב-60 ימים. בעל עסק מחויב להעביר למע"מ את הסכום שגבה בעבור כל עסקה ב-15 לחודש שלאחר הוצאת החשבונית, אלא שלרוב הוא מקבל את הכסף עבורה רק לאחר תקופה ארוכה יותר, עד 120 ימים אחרי הוצאת החשבונית.

היוזמה יצאה לדרך לפני כשמונה חודשים בוועדה ובסיום הישיבה ביקש יו"ר וועדת המשנה, ח"כ אלכס מילר לקבל את חוות דעתה של רשות המיסים בעניין, בטרם יקדמו בחקיקה. היוזמה נתקלה בהתנגדות ועדת השרים. כדי להעלותה שוב הוגש ערר על ידי השרה סופה לנדבר, אך טרם התקיים דיון נוסף בנושא. רשות המיסים ומשרד האוצר אף הם מתנגדים לאישור ההצעה.

פניה לשר האוצר

העסקים הקטנים והבינוניים מהווים את עמוד השדרה של החברה הישראלית ומקור ההכנסה הגדול במדינה. עסקים אלה מתמודדים מדי יום ביומו בבירוקרטיה הקשה מול המוסדות הממשלתיים, שמעכבים תהליכים וגוזלים משאבים יקרים. זוהי מלחמת קיום כמעט בלתי אפשרית על מנת לשרוד ולהצליח. המדינה היא זו שמערימה קשיים במקום להקל ולעמוד לצד בעלי עסקים אלה.

עסקים רבים אינם מצליחים לעמוד בכל אלה ומתמוטטים, ואילו אחרים מנסים לכלכל צעדיהם בתבונה על מנת לשרוד, לא להפוך בעצמם לנזקקים וחלשים וליפול למשא על גבה של המדינה.

[דרור אטרי]

הצעת החוק של ח"כ אברהם ומילר פותחת פתח למדינה לסייע ולהקל על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. לצערנו רבים מביניהם נקלעים למצב שבו לקוחות מתעכבים בתשלומים, שלעיתים עוברים מעל 120 ימים עד שמתקבל התשלום בתמורה. תופעה זו גורמת לקושי רב בתזרימי התקציבים של העסקים. לא זאת בלבד שהם נדרשים לשלם מע"מ עבור הוצאת חשבונית לאותו חודש, אלא שבפועל הם אינם מקבלים תשלום בגין השרות וכן בגין המע"מ של אותה חשבונית שהוציאו.

מצב זה מציב בסכנת סגירה רבים מהעסקים הקטנים והבינוניים במשק הישראלי. לדעתי ישנה אחראיות על הממשלה ועל שר האוצר לפעול באופן הוגן מול בעלי חברות אלו ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

הצעת החוק של ח"כ רוחמה אברהם וח"כ אלכס מילר הם המעט שאתם יכולים לעשות בכדי לסייע ולדאוג לצרכי אותם בעלי עסקים. עליכם למהר ולהקדים את אישורה מתוקף אחריותכם כנבחרי ציבור המייצגים בין היתר גם את אותם בעלי עסקים.

דרור אטרי

אני פונה לאדוני, שר האוצר, ומבקש ממנו לגלות רגישות עסקית וחברתית גם יחד. עליו לפעול לקידומה ויישומה של ההצעה התקועה מזה חודשים ארוכים. יש להעבירה בצינורות המקובלים, להסיר את ההתנגדויות לה ולאשרה. תיקון זה יהווה מעשה נכון להתנהלות המקובלת במשק היום ובכך יקל במעט בעיקר על בעלי העסקים הקטנים והבינוניים.

תחת הסיסמא "המהפכה כבר יצאה לדרך" כינסתי בשבוע שעבר את ראשי חברות הניקיון בישראל בגני התערוכה בתל אביב. כיבדו את המעמד בנוכחותם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, ח"כ אורית זוארץ, סגן נשיא לשכות המסחר אריה זייף ובכירים נוספים בלשכות המסחר.  עוד נכחו באירוע נציגי משרד האכיפה והרישוי במשרד התמ"ת, עו"ד רבקה מקובר וחזי אופיר.

מימין: אריה זייף, עו"ד חניטל, עו"ד שי תקן, דרור אטרי, ח"כ זוארץ

הועידה נפתחה בדבריי בהם סקרתי את כל התהליכים שעבר הענף מרגע קבלת ההחלטה על איגוד החברות תחת קורת הגג של לשכות המסחר: "זה החל בהתאחדותנו, המעסיקים, כענף מאוגד תחת כנפי לשכות המסחר ומשם נסללה הדרך להובלת מהלכים היסטוריים, כמו המשא ומתן לחתימה על ההסכם הקיבוצי והחתימה עליו יחד עם שותפינו להסתדרות, השינוי שהובלנו בהסדרת הרישוי לחברות הניקיון במשרד התמ"ת. המשך ישיר לכל אלה יהווה שלב החתימה על צו ההרחבה לאותו הסכם, מלחמת החורמה שנמשיך וננהל כנגד מכרזי ההפסד, שינויים נוספים שנוביל בחקיקה ומיצוב הענף והרמת ראשם של העוסקים בו, העובדים והמעבידים כאחד".

העלינו באומץ תוספות שכר משמעותיות

בהמשך ציינתי בהרחבה את המו"מ והחתימה על ההסכם הקיבוצי יחד עם שותפי וחברי, יו"ר ההסתדרות עופר עיני. "מיסדנו את הענף והובלנו תהליך חשוב שכלל תיקון עוולות בנות שנים ארוכות. באומץ רב התעקשנו על מתן תוספת שכר משמעותית ביותר לעובדים החלשים במשק הישראלי, אך העבודה טרם הסתיימה. ניצבים בפנינו עדיין אתגרים חשובים, כמו שינויים שנדרשים בחקיקה לטובת המעסיקים וחיזוק הקשרים עם משרדים ממשלתיים נוספים בכדי להמשיך ולהוביל את התהליך בו התחלנו".

דרור אטרי יחד עם אריה זייף, סגן נשיא לשכות המסחר

בהתייחס לבעיית מכרזי ההפסד במשק, אמרתי:  "כחבר נשיאות לשכת המסחר וכראש הענף ברצוני לומר לכם שאנו נלחם מלחמת חורמה במכרזי ההפסד. איגוד לשכות המסחר הוביל לפני כשנה תיקון לחוק המכרזים, תוך קביעת קריטריונים סבירים לטובת בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. לא ייתכן שחברות כושלות יכנסו לענף, יציגו מחירים נמוכים ובלתי סבירים ויגרמו לזילות המקצוע. תופעה זו המתקיימת בצילה ובחסותה של המדינה, פסולה מעין כמותה ובלתי מתקבלת על הדעת ואנו לא ניתן לה להמשיך ולצמוח בקרבנו".

עיני: לפעול יחד בשביל הכלכלה הישראלית

יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ברך את הנוכחים וציין כי הוא הגיע לאירוע מפאת הכבוד האישי אותו הוא רוכש לי. "כל ההתנהלות שלו לאורך כל הדרך הייתה אמיצה כיו"ר ענף של מעסיקים שחושב שראוי ונכון לשלם לעובדים מה שראוי".  בנוסף, הוא התייחס לעניין צו ההרחבה להסכם הקיבוצי שטרם נחתם ואמר "צר לי שעדיין אנחנו לא יכולים לקבל את צו ההרחבה, כי מסתבר שאין רוב תוך ענפי במשרד התמ"ת. מבחינתי שחשוב לטפח ולקדם את העובדים החלשים ובתוכם עובדי הניקיון, כדי להוציא כמה שיותר מהם ממעגל העוני. לצערי 46% מהעובדים במשק מוגדרים כך. אם כל אחד מאיתנו יעשה קצת, ביחד נעשה יותר בשביל הכלכלה הישראלית".

עיני יצא בקריאה כנגד מכרזי ההפסד. "נהיה חסרי פשרות כנגד חברות העושקות את העובדים ולא פועלות כחוק" אמר, והוסיף: "אנחנו רוצים לעשות דברים בדרך של הידברות אך חסרת פשרות". עיני עודד את בעלי החברות שלא לחשוש ממתן הזכויות לעובדיהם ואיחל לענף שבשנה הבאה הועידה תהיה גדולה עוד יותר.

מימין: עופר עיני, דרור אטרי ח"כ זוארץ

זוארץ: אעשה הכל לקידום החתימה על צו ההרחבה

ח"כ אורית זוארץ אמרה כי "לא ברור מאליו שעדיין יש מעסיקים בישראל שמוכנים להיות מעסיקים. אתם עומדים איתנים, כשהרבה יותר קל להוציא את העבודה לירדן או למקום אחר. כשאתם נאבקים כנגד כל הסיכויים מול האוצר שפוגע ומפר זכויות אדם של עובדים ומעסיקים זה מבורך. אני מברכת גם על השותפות עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני שהוא שותף אמיתי למהלך זה. המחויבות שלי כחברת כנסת היא להגן על זכויותיכם ואני מנסה לסייע ככל האפשר כדי לקדם את החתימה על צו ההרחבה".

היא התייחסה בדבריה לכך ש"הסקטור הציבורי הוא העבריין הגדול ביותר במכרזי ההפסד. צריך לעצור את זה, לשים גבול ואולי גם להעביר חקיקה. אני מוכנה להיות שותפה שלכם בזה".  ח"כ זוארץ סיכמה את דבריה ואמרה לבעלי החברות כי הם "הציונים האמיתיים. אם פעם ציונות נחשבה לחרישת אדמות, הקמת ישובים ויבוש ביצות היום זה אתם ואת הקול הזה צריך לשמוע ולהשמיע, כיוון שזהו מאבק ציבורי כולל של כל אזרחי ישראל".

זייף: אם לא תדאגו לעובדים, הם יפלו על הגב של המדינה

סגן נשיא לשכות המסחר, אריה זייף, ברך בשם הלשכה והעומד בראשה, הנשיא אוריאל לין. הוא הודיע כי הלשכה תמשיך לתמוך בפעילות הענף ולשמש לו כבית לטובת התחזקותו וגדילתו. אריה זייף: "הובלתם תהליך חשוב ויוצא דופן בשיפור תנאי העובדים בענף ובמיסוד הענף שהיה פרוץ במשך שנים. אם לא תדאגו לתת לעובדים את זכויותיהם הם יפלו על גב המדינה ולכן אנחנו נמשיך לתמוך".

ראש המחלקה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד שי תקן, ציין בפני הנוכחים כי "ההסתדרות בשנים האחרונות בראשות עופר עיני דוגלת באמונה של ההידברות ושיתוף הפעולה. כך אנחנו מצליחים ללכת בדרך משותפת עם גופים כמו ענף הניקיון ולמצוא פתרונות של WIN WIN לכולם".

עו"ד תקן: "אנחנו יד ביד איתכם מתחילת הדרך ועד שייחתם צו ההרחבה. הענף היה פרוץ הרבה מאד שנים. היו שלוש בעיות מרכזיות: ההסכם הקיבוצי שנחתם בשנות ה-70 הפך ל'מת' (היה לא ברור, פתוח לפרשנויות וכתוב בלירות), לא הייתה רמה של אכיפה ופיקוח וכן רישוי והבעיה השלישית היתה מכרזי ההפסד שמי שהמציא אותם זו המדינה.

בהסכם הקיבוצי טיפלנו וחתמנו יחד וזה היה בעיני קו פרשת המים שהביא שינוי היסטורי בל פני הענף. כדי להשלימו נדאג לצו ההרחבה. עניין הרישוי של החברות העוסקות בענף טופל. נושא מכרזי ההפסד אנחנו מטפלים בשיתוף פעולה, כפי שטיפלנו במקרה שאוניברסיטת תל אביב והגענו לתוצאות. המאבק במכרזי ההפסד ימשיך להתקיים. מבחינתנו הסכם זה מהווה ברית אסטרטגית ואנחנו נמשיך איתכם לטובת העובדים והמעסיקים גם יחד".

אופיר: דואגים לשינוי תדמית הענף

מנהל אגף האכיפה במשרד התמ"ת, חזי אופיר, הדגיש גם הוא בפני הנוכחים כי "אנחנו דואגים לשינוי תדמית הענף שהיה בתחתית הסולם. יחד עם זאת אנחנו צריכים, יחד איתכם, לשמור על כל חוקי העבודה". אופיר חזר והדגיש בפני המעסיקים בענף את החוקים החשובים שעליהם יש לתת את הדגש והבטיח עזרה ורגישות.

מנהלת אגף הרישוי במשרד התמ"ת, עו"ד רבקה מקובר, תמכה בדבריו ונתנה עצותיה לנוכחים, כמו גם הושטת עזרה בהסדרת הליך הרישוי לחברות הניקיון. "אני כאן בכדי לחזק את פעילותכם למיסוד הענף וקורא לכם להשלים את הרישוי" סיכמה.